"Open AirCondtion" פרויקט זה הנקרא

פרויקט שבוצע עבור מארגני האולימפיאדה באתונה, המארגנים הוציאו מכרז למיצגי רחוב, הגיעו הצעות רבות מכל העולם, בין כל ההצעות סיננו והשאירו 200 מיצגי רחוב, בחלוף הימים הוחלט לצמצם משמעותית את כמות מיצגי הרחוב עד כדי עשרה בלבד, מתוך מאתיים מיצגי הרחוב שנשארו אחרי הסינון. נבחרו עשרה מיצגים שאחד מהם הוא  פרויקט זה

האולימפיאדה הייתה בחודש אוגוסט, התקופה החמה של השנה

הפרויקט היה מעיין משחק מזל, נבנתה במה בגודל של 60 מ"ר עשרה מטר אורך ושישה מטר רוחב כאשר היא בנויה ממשבצות של מטר רבוע כ"א, הבמה הייתה מוארת מלמטה בצבע לבן (צבעי דגל יוון) ומחשב היה מריץ באופן אקראי אור כחול בין המשבצות, בכל ריבוע הולבשה מערכת צינורות, בלוני פחמן דו חמצני חיישנים, חיבור למחשב וברז חשמלי כאשר דיזה נמצאת במרכז כל ריבוע, המחשב ששלט במערכת שלט על התאורה מתחת לבמה וכן על הברזים החשמליים והחיישנים.

הרעיון היה שהציבור יעלה על הבמה וכל אחד תופס משבצת, המחשב הריץ באופן אקראי מנורות בצבע כחול, כאשר היה חש שישנו אדם על אותה משבצת שדלקה בה נורה כחולה היה פותח את הברז החשמלי ומתיז סילון של פחמן דו חמצני שיצא בטמפרטורה מאוד נמוכה ולגובה של כשלושה וחצי מטר ובכך צינן את אותו בר מזל שעמד על המשבצת שנצבעה בכחול. המחשב הריץ את הצבעים במהירות של קצת פחות משניה כך שנוצרו מצבים רבים בהם ניסו לתפוס את הצבע הכחול וקפצו ממשבצת למשבצת.

הפרויקט היה מאוד אטרקטיבי מבין שאר מיצגי הרחוב וזכה לכמות גדול של קהל במשך כל שעות הפעלתו. 

חברה אמריקאית שהייתה אמורה לבצע את הפרויקט נכשלה גם בגלל המחיר הגבוהה שדרשה וגם בגלל הסיבה שהפתרון שלה היה "מערפלים" יחידות קטנות שמרססות מים בחלקיקים מאוד קטנים ובכך נותנת את התחושה הקרירה הנעימה, אך במקרה שכאן היה צורך להתגבר על משבי רוח שהיו מסיטים את הערפול לכיוונים לא מדויקים ובכך כל מהות הפרויקט אינה נכונה.

הקושי היחיד שחברת "נוי פתרונות" נתקלה בו הוא הברז החשמלי לשחרור הפחמן הדו חמצני, כל ברז חשמלי סטנדרטי שנבדק היה נתקע שבריר שנייה לפני שהיה מוציא את הגז מהסיבה שהוא היה מיד קופא, היה צורך לייצר ברז חשמלי שלא יקפא, פתיחה וסגירה מאוד מהירים (פתיחה של בין 0.6 ל 0.8 שניות) עם מינימום תקלות ובמחיר סביר.

לאחר שהחברה התגברה על הבעיה הזאת כל השאר זרם בצורה קלה וחלקה. הפיתוח וייצור של כל המערכת נעשה כאן בארץ והכל נשלח ליוון, ביוון דאגנו לבניית הבמה שהייתה בגובה של 105 ס"מ, כמובן עם תקנים מחמירים של כמות גדולה של אנשים שבמצבים רבים קפצו ורקדו על הבמה.